Abstract
המחבר עוסק בהיסטוריוגרפיה של מדינות המפרץ הערבי. מרבית הנסיכויות לחוף המפרץ הפרסי זכו בעצמאות רק בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים. עושר הנפט בשנים אלה גרם להאצת תהליכי מודרניזציה נרחבים במדינות שהיו מבחינה חברתית ופוליטית מאופיינות על ידי המסגרת השבטית. כתוצאה מכך המפעל ההיסטורי של המדינות הללו הוא במידה רבה בבואה של התפתחויות אלה. המחבר מראה כיצד הפכה הכתיבה ההיסטורית ממערבית-קולוניאלית, אשר מדגישה בעיקר את השליטה הבריטית ותרומתה לאזור, לכתיבה המייצגת את האינטרסים של השושלות המקומיות, מעניקה דגש לאלמנטים השבטיים של המשטר ופועלת להבניית זיכרון קולקטיבי "מפרצי". נעשה גם ניסיון מעניין לגשר על הפער שנוצר בין התפיסות הדוריות השונות על ידי הדגשת הפולקלור המקומי. עם כל זאת, דומה כי המתח בין המודרניות למסורת הוא גדול במיוחד במדינות המפרץ הערבי והוא משתקף היטב בהיסטוריוגרפיה שלהן
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 99-114 |
Number of pages | 16 |
Journal | המזרח החדש |
Volume | 45 |
State | Published - 2005 |
IHP Publications
- ihp
- Bahrain
- Collective memory
- Historiography
- Kuwait -- History
- Persian Gulf States
- Qatar
- United Arab Emirates