Abstract
במאמר זה מבקש המחבר לטעון כי בשל שנויים משפטיים שארעו בעשור האחרון בתחום עבירות התכנון והבנייה, במישורים המנהלי, החקיקתי והשפוטי, ניתן להבחין בהגברה מסויימת ביכולתם של נאשמים להדוף כתבי אישום שייחסו להם עבירות תכנון ובנייה. לדעת המחבר שנויים אלה הרחיבו את סל הטענות ואת ארגז הכלים של הנאשמים בעבירות אלה. בזכות שנויים אלה התאפשר לנאשם, יותר מבעבר, להעלות טענות הנוגעות לשלב שלפני כתב האישום, ובכללו שלב החקירה, שלב קבלת ההחלטה על הגשת כתב האשום וגם על התנהלות התביעה במקרים דומים. לדעת המחבר מדובר בהגברה משמעותית ליכולת הנאשמים בעבירות תכנון ובנייה להתגונן מפני העבירות המיוחסות להן. זהו שנוי רצוי לנוכח הצורך באיזון בין כוח התביעה לכוח הנאשם ולשם הבטחה ראויה לזכות הנאשם להליך הוגן ובמשפט הוגן.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 75-90 |
Journal | מקרקעין: כתב עת לענייני מקרקעין |
Volume | טו |
Issue number | 1 |
State | Published - 2016 |