התנהגות אזרחית-ארגונית בקרב מורים בישראל: התופעה, רכיביה ומקורותיה

בנוסף לכך זיהה המחקר גורמים אחדים שנתפסו בעיני המרואיינים כמשפיעים על הופעתה האפשרית של התנהגות אזרחית בקרב מורים, בהם גורמים אישיים, ארגוניים ומנהיגותיים. המאמר מסתיים בהשפעות המחקריות והמעשיות של מחקר זה על מערכת החינוך ועל המחקר הדן בחיי המורים (מתוך המאמר). התבוננות בארגון מראה כי חיי העבודה של עובד כוללים פעולות ומשימות רבות שהן מעבר להגדרה הרשמית של תפקיד העובד, נתונות לשיקול דעתו ולרצונו, ותורמות תרומה רבה לתפקודו של הארגון ולהצלחתו. היבט זה של העבודה מכונה בספרות הארגונית והניהולית בשם “התנהגות אזרחית בארגון“, והוא כולל פעולות כמו: דייקנות, עזרה לעובדים אחרים, התנדבות לפעולות בארגון, ייזום שינויים וחידושים, הימנעות מניצול עובדים עמיתים ועוד. אבל בשעה שקיימת ספרות מחקרית ענפה שבחנה את מרכיבי התנהגות זו, את מקורותיה ואת תוצאותיה בארגוני שירות ותעשייה, הרי שחיפוש אחר מחקרים מסוג זה בקרב מורים העלה חמישה מאמרים בלבד בכתבי עת מקצועיים בשפה האנגלית. בהתבסס על ראיונות מובנים למחצה עם מורים ועם מורות בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים ממלכתיים, עם מנהלים, עם מפקחים ועם הורים, המחקר המדווח כאן מציג המשגה ראשונית של מרכיבי ההתנהגות האזרחית של מורים בבית ספר. בין מרכיבים אלה מצויים התנהגות המסייעת לתלמידים ולעמיתים, ייזום וביצוע של שינויים ושל חידושים בהוראה, מכוונות לארגון ונאמנות רבה למקצוע ההוראה.