השקעות פסיביות בין מתחרים בישראל

מאמר זה דן בשאלה כיצד דיני ההגבלים העסקיים בישראל צריכים להתמודד עם מצבים בהם פירמה משקיעה השקעה פאסיבית במתחרה, כלומר, השקעה במתחרה שבה הפירמה המשקיעה אינה יכולה להשפיע על פעולות המתחרה ואין לה נגישות למידע רגיש שבחזקתו. השקעות מעין אלה, בין מתחרים משמעותיים, בשווקים בהם קיימים ממילא מעט מתחרים משמעותיים, עלולות במקרים מסוימים לפגוע משמעותית בתחרות ובמחיר לצרכן. הסיבה העיקרית לכך, בקליפת האגוז, היא שהשקעה פאסיבית כזו עלולה לפגום בתמריצי הפירמה אשר השקיעה במתחרה להתחרות באופן אגריסיבי. פגיעה כזו בתמריצי הפירמה המשקיעה לתחרות אגרסיבית עלולה גם להקטין את תמריצי יריביה להתחרות באופן אגרסיבי. אמנם, כפי שהמאמר מראה, קיימים מקרים מסוימים, ניתנים לאבחון, בהם השקעה פאסיבית בין מתחרים לא עלולה לפגוע בתחרות, וזאת אף בשוק עם מעט שחקנים. מכל מקום, המאמר מראה כי דיני ההגבלים העסקיים בישראל לא יושמו באופן שמצליח לחבוק את מכלול פגעיהן האנטי-תחרותיים של השקעות מעין אלה. בנוסף, המאמר מראה כי הסיווג שנעשה עד כה במשפט הישראלי בין עסקה שנידונה כמיזוג חברות לבין עסקה שנידונה כהסדר כובל גורם להשקעות פאסיביות בין מתחרים, אם בכלל, להידון על פי סטנדרטים לא עקביים, לפיהם ההשקעות הפאסיביות המשמעותיות ביותר נידונות בצורה המקלה ביותר (תקציר מתוך המאמר).