Abstract
המאמר עוסק בשאלת האחדות והריבוי בחברת ימי הביניים. בהקשר מוקדם זה, אין בעצם מובן למונח 'מיעוט'. הריבוי החברתי נתפס אז כחלק ממצבו המפורד והמפוצל של האדם, וזכויותיו של הפרט הוגדרו מכוח השתייכותו לקבוצה. היה זה, על פי המחבר, מצב של 'פלורליזם לא אידיאולוגי', שהתקיים בפועל, למרות החזון של חברה נוצרית אחידה, שהכירה בעצם רק בהבדלים שבין הדיוטות לאנשי הכמורה ובין מאמינים ללא מאמינים. אלא שמאז שלהי המאה ה-12, עם ראשיתו של עידן חדש, רצוף מתח ושינויים, התפתחה באירופה הימי-ביניימית, על פי קליינברג, "היפוכונדריה אפיסטמולוגית", ונתחזק הצורך בהגדרה עצמית ברורה. המינות העממית בתקופה זו ערערה את הביטחון העצמי של הכנסייה והפכה את החברה הנוצרית ל"חברה רודפת", שהתקשתה לקבל את קיומם של זרים ושונים בתוכה. בתוך כך נשתנה גם מצבם של היהודים. כמו זרים אחרים גם גורלם נקבע בעיקר על פי התמורות שעברו על חברת הרוב באותן השנים. מעל הכל היו אלה הצרכים הפסיכולוגיים של חברה זו והתנאים החברתיים המשתנים בה, שהכתיבו והגדירו את מעמדם של המיעוטים בתוכה.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | מיעוטים זרים ושונים (קובץ בעריכת שולמית וולקוב) |
| Place of Publication | ירושלים |
| Publisher | מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל |
| Pages | 17-35 |
| Number of pages | 19 |
| ISBN (Print) | 9652271551 |
| State | Published - 2000 |
IHP Publications
- ihp
- Christianity
- Christianity and other religions
- Middle Ages
- Minorities
- Sociology