הרוויזיה של דין המתנה בקודקס

חוק המתנה, תשכ"ח-1968, נשען על המסורת הקונטיננטלית. מעבר לקושי הטמון בלקוניות המופרזת של החוק, דרושה רוויזיה משמעותית של תוכן ההסדרים, תוך התאמתם לגישות המודרניות בדיני החוזים. הקודקס מציע לשנות את בסיס האחריות בדיני המתנה, כך שמבטיח המתנה יישא באחריות בגין אי-קיום ההבטחה רק על בסיס אשמה, להבדיל מן האחריות החמורה הנוהגת בדיני החוזים הכלליים. השקפה ראויה על תפקידה החברתי של עסקת המתנה מחייבת ריכוך ברמת האחריות של מבטיח המתנה. צמצום פרישתם של ההסדרים בחוק המתנה לעסקות ביחס לנכסים אינו מוצדק. אין בסיס להבחנה בין עסקות-חסד ביחס לנכסים לבין עסקות-חסד ביחס לשירות בנושאים כגון דרישת הכתב, זכות החזרה מן ההבטחה ואופן הקיבול. הקודקס יחיל את ההסדרים של פרק המתנה על כל עסקות-החסד, וייצור גם התאמה הולמת בין הסדר המתנה הכללי לבין דיני מתנה מיוחדים, כגון דיני ההשאלה ודיני החוזה לטובת צד שלישי, כאשר המוטב הוא מוטב-חינם. המאמר בוחן את הרוויזיה המוצעת בקודקס בנושאים מרכזיים אלה ובסוגיות קונקרטיות נוספות.