הצד האפל בתפיסת הבינה המלאכותית כהזדמנות – השלכות התנהגותיות על עובדים מקצועיים בתהליכי קבלת החלטות

מערכות בינה מלאכותית (Artificial Intelligence) לתמיכה בקבלת החלטות נעשות נפוצות יותר ויותר בתחומי עיסוק מגוונים (כגון משאבי אנוש, בריאות, ביטחון וכספים). דוח שפורסם לאחרונה על ידי חברת מקינזי העולמית העריך כי כ-70% מהחברות עשויות לאמץ טכנולוגיות של בינה מלאכותית בעשור הקרוב. גם הספרות המחקרית מצביעה על מגמה של שילוב מערכות בינה מלאכותית לצד מנהלים ועובדים מקצועיים, כך שבעתיד הנראה לעין אינטראקציות בין אדם למכונה יהפכו לעניין שבשגרה בארגונים רבים. עם זאת, בעוד מחקרים קודמים דנו בהרחבה במגוון הזדמנויות ואיומים שמערכות בינה מלאכותית מציבות בפני עובדים, יש רק מעט עדויות מחקריות על ההשלכות שיש לתפיסות עובדים את המערכות הללו כהזדמנות וכאיום עבורם על התנהגותם בעת קבלת החלטות. על פניו, וכדי לעודד שימוש בהן, נדמה כי ארגונים צריכים לשכנע את עובדיהם שמערכות בינה מלאכותית מהוות הזדמנות (ולא איום) עבורם. אולם במאמר זה, תוך סקירת ספרות בתחום וממצאים ראשוניים ממחקרינו, אנו טוענות של תפיסות הזדמנות עשויות להיות דווקא השפעות שליליות על התנהגויות עובדים מקצועיים העוסקים בקבלת החלטות — ירידה במוטיבציה שלהם לחקור לעומק, ללמוד ולחפש מידע הנוגע לקבלת ההחלטה באופן עצמאי, ולהגברת היענות/התאמת החלטתם לזו של הבינה המלאכותית. לאור זאת אנו מציעות למנהלים וליועצים ארגוניים מספר פתרונות יישומיים לשילובן המיטבי של טכנולוגיות חכמות בסביבת העבודה, תוך הפחתת ההשפעה השלילית הפוטנציאלית של מערכות אלו על התנהגותם של העובדים בכלל ועל מקבלי החלטות בפרט. (מתוך המאמר)