Abstract
המאמר דן ביחס שבין הגוף האדריכלי לגוף האנושי, כפי שהוא בא לידי ביטוי במוזיאון ההיסטורי החדש. הוא בוחן את היחסים בין הגוף האדריכלי לגוף המבקר/ת כיחסים שבין טקסט לסובייקט. הגוף האנושי מנכיח את הסובייקט במרחב ומתווך את האדריכלות לתודעה. האדריכלות, על מופעה המרחבי ועל מערכיה הסימבוליים והפונקציונליים, מציעה מרחב טקסטואלי הממתין עדיין לקריאה ולפרשנות. דיון בטקסט האדריכלי וניתוח האופן שבו הוא מכתיב אופני קריאה והבנה, חושפים את המכניזם המייצר תודעה של משמעות השואה בקרב המבקרים
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 249-258 |
Number of pages | 10 |
Journal | תיאוריה וביקורת |
Volume | 28 |
State | Published - 2006 |
IHP Publications
- ihp
- Museum buildings