Abstract
המאמר מבקר את השיח העוסק בהומואים ובלסביות. שנות התשעים התאפיינו בליברליזציה בתחומים רבים, ובהם הזכויות הלגיטימיות של ההומואים והלסביות בישראל. אלא ששיח הלגיטימציה, לטענת המחבר, התמקד בתביעה להשתתפות במוסדות ההגמוניים, אך לא ערער על דגם האזרחות הנורמטיבי. במובן זה, רבים מחברי הקהילה מצאו את עצמם מודרים לא רק מן השיח ההטרוסקסואלי אלא גם מזה ההומוסקסואלי. המחבר מדגים את טענתו בנתחו את סרטו של איתן פוקס, "יוסי וג'אגר", שהפך לטקסט המרכזי בנראות ההומוסקסואלית בישראל. המחבר טוען שסרטו של פוקס ענה על הכללים הלא כתובים של הממסד ההגמוני ועל שאיפותיה של הקהילה ההומוסקסואלית להתקבל לזרם המרכזי, ולכן זכה להצלחה ציבורית כה רבה. מול "יוסי וג'אגר" הוא מעמיד את סרטיו של עמוס גוטמן, שנדחו עד כה על ידי הקהילה ההומוסקסואלית משום שהם מציגים דימוי הומוסקסואלי הנחשב פרוורטי (תקציר מתוך החוברת).
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 159-187 |
| Number of pages | 29 |
| Journal | תיאוריה וביקורת |
| Volume | 30 |
| State | Published - 2007 |
IHP Publications
- ihp