Abstract
ההמתה המלנכולית הנדרשת כדי לבצע קריאה אתית בטקסט הפוכה ל"התערבותיות" הרדיקלית שמציע פייר באיאר בדיונו בשאלה ״מהי הביקורת הבלשית״. באיאר משלים בחֵירות רבה לא רק ״פערים״ אלא גם את מה שרומן אינגרדן כינה ״אי־מוגדרויות״, כדי לזַכות דמויות חפות מפשע. בניגוד למה שנהוג בקריאה הצמודה, הקורא אצל באיאר אינו קונסטרוקט גנרי אלא קונסטרוקט ספציפי המכיר בסובייקטיביות של תהליך השלמת הפערים והאי־מוגדרויות שבטקסט. באיאר אמנם מכנה את המתודה שלו ״קריאה חשדנית״ אך פעולתו חורגת הרבה מעבר לקריאה החשדנית בצורתה המוכרת והרווחת. הוא מוליך את העמדה החשדנית לקיצוניות כמעט פארודית, כפי שטוען דרור משעני בהקדמה שכתב לתרגום, וכך מבקר הן את הפרקטיקות החשדניות המקובלות והן את הניסיונות הרבים להשעייתן. ה״התערבותיות״ של באיאר מנוגדת לפסיביות היחסית של מרבית הקריאות של פני השטח ובמובן זה היא מאתגרת את הרוח התיאורטית הנושבת היום. משעני מצביע על כמה השלכות תיאורטיות שיש לעבודתו של באיאר על מחקר הספרות, השלכות שהוא עצמו סירב להכיר בהן ואולי פשוט לא יכול היה לראות
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 131-135 |
| Number of pages | 5 |
| Journal | אות: כתב עת לספרות ולתיאוריה |
| Volume | 9 |
| State | Published - 2019 |
IHP Publications
- ihp
- Criticism
- Detective and mystery stories