Abstract
בחלוף שלושה עשורים בקירוב מאז קנה השיח הביקורתי אחיזה בשדה הסוציולוגיה בישראל, מאמר זה מציע להפנות את המבט לעבר הסוציולוגיה הביקורתית עצמה ולהעמידה במבחן הביקורת. הטענה המרכזית של המאמר היא שהסוציולוגיה הביקורתית בישראל, בדומה לסוציולוגיה האמריקנית ובעקבותיה, נעה באופן בלתי מבוקר מקוטב הביקורת האנליטית (critique) אל קוטב הביקורת החברתית (social criticism), תוך שהיא מאמצת את עמדת השמאל הליברלי, ובכך מצמצמת במידה ניכרת את מרחב הפרשנות העומד לרשותה. נאמנות זו של הסוציולוגיה הביקורתית לערכי החירות, השוויון וזכויות האדם מותירה את מודעותה העצמית ואת ביקורתיותה בגבולות הדמיון הליברלי ומטרפדת את יכולתה להקנות פשר להתנגדותן של אוכלוסיות המטרה למסרים ליברליים וכן את יכולתה להציע תובנות חדשות ומרעננות לחברה האזרחית, שהיא כה חפצה ביקרה. באמצעות דוגמאות מן השדה אציע קריאת כיוון ליצירת מרחב פרשני חלופי, המרחיב את גבולות הביקורת, שאותו בחרתי לכנות בעקבות עבודתו של הפילוסוף פול ריקר "סוציולוגיה של משמעות". המעבר מעמדה פרשנית של חשד לסוציולוגיה של משמעות יאפשר לסוציולוגיה בישראל להציע פרשנות קשובה יותר לחוויית החיים של מושאי מחקרה ולהעצים את ערכה המוסף בדיונים המעסיקים את החברה האזרחית, את הפוליטיקה ואת השיח הציבורי. כמו כן, הרחבת גבולות הביקורת של הסוציולוגיה בישראל אל מעבר לגבולות הדקדוק הליברלי של הסוציולוגיה האמריקנית תאפשר לה להעמיק ולהעשיר את תרומתה הייחודית לסוציולוגיה הכללית. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 69-114 |
| Number of pages | 46 |
| Journal | מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות |
| Volume | 51 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2017 |
IHP Publications
- ihp
- Civil society
- Concepts
- Hermeneutics
- Israel -- Social conditions
- Ricoeur, Paul
- Sociology
- Weber, Max -- 1864-1920