המכונה התאולוגית

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

במחצית הראשונה של המאה העשרים, כתגובה למלחמת העולם הראשונה ולעליית הפשיזם באירופה, הופיע במחשבה הפוליטית ובתודעה ההיסטורית מודל טכני: מדובר ב"מכונה התאולוגית" כפרדיגמה פוליטית של "מצב החירום". המכונה היא אמצעי של שררה או "אלימות אלוהית", שמתגלה בעת משבר והשעיית שלטון החוק. כך יורשת המכונה התאולוגית את מה שהיה מנת חלקו של "האל מן המכונה" בתאטרון הטרגי - התגלות של עקרון הריבונות השמימית במצב חירום. המחבר דן בשלושה מופעים של המכונה במצבי משבר: בסיפור "במושבת העונשין" של פרנץ קפקא (1914), במסה "מעבר לעקרון העונג" מאת זיגמונד פרויד (1920), ובפרגמנט "תזות על מושג ההיסטוריה" (1940) של ולטר בנימין. בכל הפרשנויות מתגלה המכונה כאמצעי של השהיה, קטיעה ופריעה בסדר הזמן. במרחב זה של "מצב החירום הממשי", שמסומן כאופק אוטופי בעידן של מלחמות העולם, נפתחה פרספקטיבה ביקורתית על תהליך החילון, המודרניזציה, שיח האלימות וגורל היהודים. (תקציר מתוך המאמר).
Original languageHebrew
Pages (from-to)74-83
Number of pages10
Journalזמנים: רבעון להיסטוריה
Volume103
StatePublished - 2008

IHP Publications

  • ihp
  • Freud, Sigmund -- 1856-1939
  • God in literature
  • Jewish philosophy, Modern
  • Political theology
  • אלוהים בספרות
  • בנימין, ולטר -- תזות על מושג ההיסטוריה
  • פילוסופיה יהודית מודרנית
  • פרויד, זיגמונד -- 1856-1939
  • קפקא, פרנץ -- במושבת העונשין
  • תיאולוגיה פוליטית

Cite this