Abstract
מנוחה נתפסה בידי מייסדי מקצוע הריפוי בעיסוק כאחד מתחומי הביצוע של האדם. הם סברו שאיזון אופטימלי בין עבודה, משחק ומנוחה הוא גורם מכריע בהשגת תפקוד ובריאות. עם זאת, מעטים הם התיאורטיקנים מתחום הריפוי בעיסוק שחקרו את נושא המנוחה. מאמר זה סוקר את נושא המנוחה כפי שהוא מתואר בספרות ודרך מחקר איכותני. תוצאות סקירת הספרות מלמדות שיש הבחנה בין מנוחה לבין שינה. המנוחה מושווית להפסקה של פעילות פיזית או שכלית ומסתיימת במצב של הרפיה. אפשר להשיג מנוחה על ידי האזנה למוסיקה, היפנוזה, קריאה, הליכה וישיבה שקטה. במחקר זה רואיינו שבעה אנשים העובדים באוניברסיטת תל אביב לגבי תפיסתם את המושג מנוחה. התוצאות מלמדות שמנוחה מוגדרת כפעילות אישית, שקטה וחסרת מאמץ שחווים אותה לבד או עם חברים, ומסייעת בביצוע פעילויות יום-יומיות. המחקר מצא שיש צורך להמשיך ולחקור את תופעת המנוחה והקשר שלה לביצוע עיסוקי ושמירה על בריאות. בדיקת המושג "מנוחה" היא אתגר הכרוך בחזרה למקורות התיאורטיים של המקצוע (תקציר מתוך המאמר).
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 127-139 |
| Number of pages | 13 |
| Journal | כתב-עת ישראלי לריפוי בעיסוק |
| Volume | 14 |
| Issue number | 3 |
| State | Published - 2005 |
IHP Publications
- ihp
- Lifestyles
- Occupational therapy
- Rest