הטמעת החינוך הסביבתי בבתי הספר ושאלת יישומה של אידיאולוגיית הצדק סביבתי: נקודת המבט של עובדי ההוראה

נועם זרדז, רקפת סלע-שפי

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

מגבלות החינוך הסביבתי בבואו לחולל שינוי תפיסתי והתנהגותי מעסיקות פעילים סביבתיים וחוקרים. בישראל, הטמעת החינוך הסביבתי בבתי הספר מתבצעת בעיקר באמצעות תכניות חיצוניות, במסגרת תהליכי הפרטה רחבים במערכת החינוך. המאמר דן בהשלכות של תהליך זה על התנהלות החינוך הסביבתי ועל האפקטיביות שלו בהשגת יעדיו, ובייחוד על ההפצה של עקרונות הצדק הסביבתי, הנתפסים כחלק מהרציונל והתכלית של התחום. כל זאת מנקודת המבט של עובדי ההוראה העוסקים בו בבתי הספר היסודיים. המאמר נשען על הגישה הרואה בעובדי ההוראה סוכנים חברתיים, שתפיסתם את שדה פעולתם ואת מקומם בתוכו לא רק משקפת את מצבו של שדה זה אלא גם משמשת כגורם בהבנייתו ובעיצובו. המחקר מבוסס על ראיונות עומק עם נציגים משלוש קבוצות של עובדי הוראה: מורים לחינוך סביבתי, מדריכים מהחברה להגנת הטבע העובדים בבתי הספר ומנהלי בתי ספר. ניתוח הראיונות חושף דימוי מקצועי מוחלש, מאבקים על משאבים סימבוליים וזיקות חלשות בין עובדי ההוראה השונים. כל אלה משקפים ומקבעים מצב שבו החינוך הסביבתי בישראל סובל מערפול ומשוליות כתחום חינוכי, ואף מתהווה הלכה למעשה כתחום הפועל בניגוד לעקרונות הצדק הסביבתי המונחים בבסיסו, שלהטמעתם הרחבה הוא אמור להוביל. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)173-195
Number of pages23
Journalסוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית
Volume18
Issue number2
StatePublished - 2017

IHP Publications

  • ihp
  • Environmental education
  • Environmental justice
  • Privatization in education
  • Social justice
  • הפרטה בחינוך
  • חינוך סביבתי
  • צדק חברתי
  • צדק סביבתי

Cite this