הטיפול בגרורות בודדות במוח – השוואה בין כריתה בניתוח, רדיוכירורגיה סטראוטקטית, קרינה כלל מוחית ומודלים משולבים בהקשר של הישרדות, מצב תפקודי ושיקולים נוספים: [מתוך המדור: סקירות]

גרורות במוח הן סיבה מובילה לתחלואה ותמותה במטופלים עם ממאירות מפושטת, ויכולות להופיע בעד מחצית מחולי סרטן. בשני העשורים האחרונים, חל שיפור משמעותי ביכולת השליטה על מחלת הסרטן מחוץ למוח, דבר שהעלה באופן מובהק את יכולת ההישרדות של חולי סרטן וכתוצאה מכך את מספר המטופלים החיים זמן ארוך מספיק כדי לפתח גרורות במוח. במקביל, ההתפתחות הטכנולוגית בתחום הנוירוכירורגיה ובטיפול בקרינה הביאו לכך שכריתה בניתוח ורדיוכירורגיה סטראוטקטית הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהכלים העומדים בפני הצוות המטפל בגרורות במוח. השילוב של מספר אפשרויות טיפול בחולים עם 4-1 גרורות במוח, כריתה בניתוח, רדיוכירורגיה סטראוטקטית, קרינה כלל מוחית ולאחרונה גם טיפולי מטרה ביולוגיים ואימונולוגיים, תרם לצבירת ידע ספרותי עצום אך לעיתים מבלבל. במאמרו הנוכחי, אנו סוקרים את המחקרים בעלי בקרת הקצאה אקראית שפורסמו בשלושת העזורים האחרונים, אשר משווים צורות טיפול שונת בגרורות בודדות במוח. בעשורים אלה נעשתה התקדמות אדירה בתחום הטיפול בגרורות המוח, מתקופת ההקרנות הכלל מוחיות והטיפול בסטרואידים לכל מטופל ועד התקופה הנוכחית המאופיינת בטיפול מותאם אישית. בחירת צורת הטיפול המועדפת והנכונה ביותר עבור כל מטופל היא מאתגרת, מצריכה מעורבות של צוות רב תחומי וצריכה להיות מותאמת אישית למטופל. בבחירת צורת הטיפול, יש להתחשב בהשפעה על ההישרדות הכללית, על הסיוי להישנות מחלת המוח, השפעות קוגניטיביות, הפשעות על איכות חיים ולעיתים גם בשיקולים כלכליים. בנוסף, הטיפול צריך להיות מותאם אישית ולהתחשב במדדי הפרוגנוזה ובפרופיל המלקולרי עבור כל סוג סרטן בנפרד. מחקרים מבוקרי הקצאה אקראית שייערכו בעתיד יצטרכו אף הם להתחשב בשיקולים בררניים אלה, למרות הקושי הרב בגיוס משתתפים בצורה זה. (מתוך המאמר)