החיים כנשף מסכות: בעקבות פרוסט

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

המאמר מבקש להבין את מעמד המסכה ביצירתו של פרוסט ואת האופן שבו היא מסייעת למצוא מחדש את הזמן. אם המסכה נתפסת לרוב כמה שמסתיר את הפנים האמיתיות, אבקש להצביע על תפיסה פרוסטיאנית מנוגדת, שעל פיה המסכה היא דווקא מה שחושף את הפנים, או לפחות היבט מסוים שלהן. שתי תפיסות אלה מתקיימות אצל פרוסט בו זמנית והן מקבילות לשני ממדים אונטולוגיים שונים, שביניהם קיים מתח החיוני למעשה היצירה. כדי לפתח הצעה זאת איעזר בתאוריית הכפיל של ז'יראר ובתפיסת המסכה שלו. ז'יראר רואה בכפילות האנושית איום שיש להסתירו, כאשר המסכה היא דרך ייחודית להודות בכפילות באמצעות טקסים המשתמשים בגרוטסקיות הססגונית שלה. בהתאם לכך, פרוסט מעצים ומגחיך את המסכות השטוחות של הדמויות ברומן ובאופן זה הופך אותן למסכות מהותיות, כלומר לכאלה המצביעות על הדמיות בין בני האדם. פרוסט משתמש במסכה תוך כדי מעברים מתמידים בין שני המדדים שלה עד לרגעי הסיום של הרומן בנשף המסכות, שבו מתגלה המסכה הגרוטסקית האחרונה, הלוא היא מסכת הזיקנה, המאיצה במספר להתחיל לכתוב את הרומן כדי לשוב וליצור את שני ממדי המסכה ובכך להפיח חיים בזמן שאבד. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)191-205
Number of pages15
Journalדפים למחקר בספרות
Volume23
StatePublished - 2021

IHP Publications

  • ihp
  • Doubles in literature
  • Lookalikes in literature
  • Masks
  • זירר, רנה
  • כפילים בספרות
  • מסכות
  • פרוסט, מרסל -- בעקבות הזמן האבוד

Cite this