הזדמנות לפתוח דף חדש בדיני חדלות פירעון: מאיזונים למטרות

היכרותי הסדורה הראשונה עם תרומתו של הנשיא בדימוס אשר גרוניס לפיתוח של דיני פשיטת הרגל הייתה כאשר הזמנתי אותו לשאת בשנת 2005 את הרצאת הפתיחה החגיגית בכנס בינלאומי על דיני פשיטת רגל צרכניים שהייתי שותף בארגונו. הרצאתו של גרוניס הייתה ההצגה הסדורה והמעמיקה ביותר ששמעתי על תחום דיני פשיטת הרגל בישראל, תחום שבאותם ימים התחלתי לגלות בו עניין גובר. גרוניס בקול צלול- 1936 וברור הצביע על בעיות הדין הקיים בישראל, דין המבוסס על פקודה מנדטורית משבתורה מבוססת על פקודה אנגלית משנת .1914 גרוניס דיבר על הצורך בפישוטוקיצור הליכים, על החשיבות של מתן אפשרות לקבלת הפטרופתיחת דף חדש לחייביםבמקרים המתאימים, תוך זמן סביר. הזמנתי את גרוניס לשאת את הרצאת הפתיחה משום שהוא היה ידוע כבר אז כשופט המלומד המוביל בישראל בתחום. גרוניס אף חיבר ביחדעם המשנה לנשיא בדימוס שלמה לוין את ספר היסוד בתחום "פשיטת רגל" שיצא בשלוש מהדורות בשנים ,1984 2000 ו.2010- הספר מהווה מורה דרך לשופטים ועוסקים בתחום ועוסק בהיבטים המעשיים והתאורטיים של דיני חדלות הפירעון, החלים על יחידים כחייבים. במאמרי הנוכחי אראה כי התפתחה בפסיקה תפיסה לפיה תפקידם של שופטים הוא לאזן בין זכויות החייב לזכויות נושיו. אסביר מדוע תפיסה זו התפתחה ומדוע היא מוטעית . אציג את הקביעה חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, חהתשע" –2018 שנכנס לתוקף ביום 15.9.2019 בדבר שלוש מטרות שהחוק מקדם. אטען כי הבנה נכונה של שלוש המטרות מלמדת כי ברוב המצבים אלה אינן עומדות בסתירה זו ולזו ואין צורך לאזן ביניהן. להיפך, יש לקדמן במשולב, למען האינטרס הציבורי והאינטרסים של החייב והנושים. אדגים טענה זו באמצעות הצבעה על האופן שבו שיקום החייב מקדם את שלושת המטרות בו זמנית. במהלך הטיעון אראה כיצד תרומתו של הנשיא גרוניס לתחום חדלות הפירעון של יחידים מקדמת את התפיסה המגולמת בחוק החדש ואת היישום הנכון שלו. המאמר יציג תחילה את תפיסת איזון הזכויות, לאחר מכן יבקר אותה, ימשיך להצגת מטרות החוק החדש ולאחר מכן לאופן שבו ראוי להבין את המטרות כמשתלבות זו בזו. (מתוך המאמר)