Abstract
מיד לאחר שהוצגה בפסטיבל עכו 1991, שבו זכתה בפרס הראשון, נחשבה ההצגה 'ארבייט מאכט פריי מטויטלנד אירופה' על ידי מבקרים וחוקרי תאטרון כהצגה החשובה ביותר בין הצגות תאטראות השוליים הישראליים, וכאחת ההצגות החשובות בתאטרון הישראלי בכללותו. ההצגה לא עסקה בשואה עצמה, אלא בזיכרון שלה ובאופן שבו היא הטילה צל כבד על החברה הישראלית — יהודים וערבים כאחת. למרות העיסוק המחקרי הרב בהצגה, נותר ממד אחד שטרם נחקר לעומק, ובו מתמקד מאמר זה: האופן שבו נכחה פעולת ההנצחה, כפי שהייתה מקובלת בחברה הישראלית, בתוך הפעולה התאטרלית. מטרת המאמר היא לבחון את המתח הפורה שבין הנצחה ותאטרון כפי שהוא בא לידי ביטוי בשלושה קטעים מרכזיים בהצגה. התבוננות בשלושת הקטעים הללו תאפשר להראות כיצד ההצגה מתחה ביקורת חריפה על אופני הנצחת השואה הממוסדים של החברה הישראלית, והציעה גישה אחרת לשימוש בזיכרון השואה, כך שהוא יוביל לחשיבה מחודשת על הפוליטיקה של החברה הישראלית. שלושת הקטעים שעסקו בהנצחה היו שונים זה מזה: הראשון, במוזיאון בית לוחמי הגטאות, בחן הנצחה במרחב; השני, אשר שחזר טקס יום שואה בבית ספר, עסק בהנצחה בזמן; ואילו השלישי, שהציג מעין מסע מודרך לאושוויץ, שילב הנצחה במרחב ובזמן. למרות השוני ביניהם, כל הקטעים היוו, למעשה, דיון ביקורתי במה שנחשבים ל'אתרי זיכרון' מרכזיים של השואה וגילמו גם את תפיסת העולם הציונית בכל מה שנוגע ללקח של השואה. הטענה המובלעת של ההצגה הייתה כי לא ניתן להנציח את השואה במדינת ישראל מבלי לשלב באירוע ההנצחה גם את דמות הפלסטיני, בתור הקרבן של הקרבן. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | השואה ואנחנו בתאטרון הישראלי |
| Editors | דוד גדג', עופר שיף |
| Place of Publication | קריית שדה בוקר |
| Publisher | מכון בן גוריון לחקר ישראל והציוניות, אוניברסיטת בר גוריון בנגב |
| Pages | 195-214 |
| Number of pages | 20 |
| ISBN (Print) | 9789655101478 |
| State | Published - 2022 |
IHP Publications
- ihp
- Experimental theater
- Holocaust, Jewish (1939-1945) -- Commemoration
- Palestinian Arabs