Abstract
מאמר זה מתחקה אחר פוליטיקת הזהויות של בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק (בג"ץ). הוא בוחן את האופן שבו בית המשפט מתתייחס לזהות אזרחי ישראל הערבים בהשוואה לאופן שבו הוא מתייחס אל הסיפור היהודי ומקורותיו מאז קום המדינה ועד 2019. טענתו המרכזית של המאמר היא כי למרות השינויים שחלו לאורך התקופות בדרכי ההתמודדות של בית המשפט העליון עם אפיון זהותם של האזרחים הערבים, משחר היווסדו הוא שותף מלא ביצירת הזהות של אזרחי ישראל הערבים כבעלי זהות אזרחית בלבד, אישית או קבוצתית, נטולת הקשר, תרבות, היסטוריה ושורשים לאומיים כלשהם. (מתוך המאמר).
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 91-120 |
| Number of pages | 30 |
| Journal | המרחב הציבורי |
| Volume | 15 |
| State | Published - 2022 |
IHP Publications
- ihp
- Arabs -- Ethnic identity
- Israel -- Bet ha-mishpat ha-elyon
- Jewish-Arab relations
- Jews -- Identity
- Judgments
- Minorities -- Israel
- Narration (Rhetoric)
- Nationalism
- Palestinian Arabs -- Legal status, laws, etc -- Israel
- בית הדין הגבוה לצדק
- זהות יהודית
- זהות ערבית
- יהודים וערבים
- לאומיות
- מיעוטים בישראל
- מסורת יהודית
- מעמד משפטי -- ערביי ישראל
- נרטיב
- פסיקה (משפט)