הדלעתו של קלאודיוס האלוהי: היסטוריה רומית, ס-סא 4

חציה של הסטירה הפוליטית 'הדלעתו של קלאודיוס האלוהי', המיוחסת לסנקא הפילוסוף, המדינאי והמחזאי, מכוונים נגד הקיסר קלאודיוס, שאמנם זכה עם מותו להאלהה רשמית מטעם הסנט הרומי, אלא שהאלהה זו היא בעצם 'הדלעה', כלומר האלהה של 'ראש דלעת' ('ראש קלווסה'), טיפש מוגבל בשכלו ובגופו כאחד: בתרחיש דמיוני משעשע מנסה קלאודיוס להתקבל גם לסנט של מעלה, כלומר להתקבל לחבר האלים האולימפיים. ואולם הללו משליכים אותו לשאול לאחר דיון בורלסקי ובהשפעת נאום קטרוג מרשים של 'האל' אוגוסטוס, אבי השושלת היוליו-קלאודיאנית. בשאול פוגש קלאודיוס את קורבנותיו הרבים, נשפט באשמת רצח המונים ונגזר עליו עונש משפיל: הקיסר הכול-יכול נעשה שם לעבדו של עבד משוחרר. בבחינת היפוך גמור לדמותו של קלאודיוס, מוצגת בסָטירה דמותו של ננרון הצעיר, תלמידו של סנקא ויורשו של קלאודיוס, שאפּוׂלוׂ ואלות הגורל מנבאים לו עתיד מזהיר, והוא מסמל את תקוות הדור כולו לראשיתה של תקופה חדשה ולבואו של תור הזהב האגדי. הסָטירה מאששת, לעתים בהומור מבריק, פרוע וגס ולעתים בסרקזם אכזרי, את העובדות השליליות שמציינים סווטוניוס וטאקיטוס, בני המאה הראשונה, על שלטון קלאודיוס ועל אישיותו. תמונה שלמה ומאוזנת יותר של הישגי קלאודיוס ומחדליו עולה מתוך 'היסטוריה רומית' מאת ההיסטוריון קאסיוס דיו. תרגום הפרקים הדנים בשלטונו צורף כאן לתרגום הסָטירה של סנקא. ייתכן שבסָטירה טמונה גם ביקורתו המוסווית של סנקא על נוהג האלהת הקיסרים. --