הבנה והפקה של שאלות אצל ילדים לקויי שמיעה דוברי עברית: עדות נוספת לקושי בתנועה תחבירית

לקות בשמיעה בתקופה הקריטית לרכישת שפה מגבילה את הקלט השפתי וגורמת להתפתחות שפה מאוחרת או חריגה. מחקר זה עוסק בהתפתחות התחביר בשפתם של ילדים לקויי שמיעה דוברי עברית המתקשרים באמצעות שפה מדוברת. מחקרים קודמים שבחנו את התחביר של ילדים לקויי שמיעה דוברי עברית מצאו שהם מתקשים בהבנה ובהפקה של משפטי זיקת מושא ומשפטי מיקוד. בשני סוגי המשפטים הללו חלה תנועה תחבירית של המושא ממיקומו לאחר הפועל אל ראשית המשפט. מחקר זה ביקש לבדוק האם קיים קושי בהבנה ובהפקה של שאלות, הנגזרות אף הן בתנועה תחבירית זו. במחקר השתתפו 18 ילדים לקויי שמיעה מלידה בני 1;9 עד 3;12 בעלי ירידות שמיעה תחושתיות-עצביות בדרגות בינונית עד עמוקה המתקשרים באמצעות שפה מדוברת ומשולבים באופן אינדיבידואלי בכיתות רגילות. המחקר כלל 4 ניסויים שמטרתם לבחון הבנה והפקה של שאלות ומבנים נוספים הנגזרים בתנועה תחבירית בהשוואה למשפטים פשוטים ולמשפטים משועבדים ללא תנועה. בניסוי הראשון וידאנו שפרופיל הנבדקים דומה לפרופיל של ילדים שנבדקו בעבר שהראו ליקוי בהבנת מושא. לשם כך בדקנו הבנת משפטי זיקת נושא ומושא באמצעות מטלת התאמת משפט ותמונה. התוצאות הראו ש-11 מהנבדקים התקשו בהבנת זיקת מושא. ניסוי 2 בדק הבנה של שאלות באמצעות מטלת התאמת שאלה לתמונה, והשווה שאלות נושא לשאלות מושא, ושאלות "מי" לשאלות "איזה". ניסוי 3 בדק הפקה של שאלות נושא ומושא באמצעות דיבוב שאלה לתמונה, וניסוי 4 בדק את היכולת של הילדים לחזור על משפטי שאלה ומשפטים הנגזרים בתנועה דומה, בהשוואה למשפטים ללא תנועה - משפטים פשוטים ומשפטים משועבדים. מתוצאות הניסויים עולה כי כל הילדים שהתקשו בהבנת זיקת מושא התקשו גם בהבנה ובהפקה של שאלות מושא, והישגיהם היו נמוכים במובהק משל ילדים שומעים בעלי התפתחות שפה תקינה. הילדים שהתקשו בהבנה ובהפקה של משפטים הנגזרים בתנועה תחבירית התקשו גם לחזור על מבנים אלו, על אף שהצליחו לחזור על משפטים פשוטים ומשפטים משועבדים ללא תנועה, דבר המעיד על כך שהקושי שלהם נובע מהתנועה התחבירית, ולא מהשעבוד. ממצאי המחקר מעידים, אם כך, על קושי חמור בהבנה ובהפקה של שאלות, ומהווים עדות נוספת לקושי בתנועה התחבירית אצל ילדים עם לקות בשמיעה. (מתוך המאמר)