Abstract
מתילפנידאט (ריטלין) הוא אחת משיטות הטיפול העיקריות המוצעות לבעלי הפרעת קשב. רבים מהלוקים בהפרעת קשב סובלים גם מדיסלקסיה, ועם זאת, מחקרים מעטים בלבד בדקו את השפעתה של תרופה זו על קריאה, ואף אחד מהם לא התייחס להשפעת התרופה על סוגי דיסלקסיה שונים ועל סוגים שונים של טעויות בקריאה. במחקר זה בדקנו את הקריאה של 20 נבדקים (ילדים, בני-נוער ומבוגרים) עם הפרעת קשב ועם דיסלקסיה שבסיסה קשבי-אורתוגרפי: דיסלקסית שיכול אותיות או דיסלקסיה קשבית. הקריאה שלהם נבדקה פעם עם ריטלין ופעם ללא ריטלין. בדקנו את השפעת הריטלין אצל כל אחד מהנבדקים על שיעור הטעויות מהסוגים השונים בקריאה, על קצב הקריאה, ועל הביצוע של מטלות קריאה מסוגים שונים. הממצאים הורו כי על אף שריטלין משפר תפקודים במטלות קשביות כלליות, הוא אינו מפחית טעויות קריאה בדיסלקסיית שיכול אותיות ובדיסלקסיה קשבית. מלבד ההשלכות הטיפוליות, לממצאים אלה גם השלכות על טיב הקשר שבין קשב וקריאה. העובדה שעל אף שחל שיפור בתפקודי הקשב של הנבדקים הקריאה שלהם לא השתפרה מעידה כי ליקויים אלה הם נפרדים. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 195-214 |
| Number of pages | 20 |
| Journal | שפה ומוח |
| Volume | 10 |
| State | Published - 2011 |
IHP Publications
- ihp
- Attention-deficit hyperactivity disorder
- Dyslexia
- Methylphenidate
- Reading disability
- דיסלקציה
- הפרעות קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות
- לקות קריאה
- ריטלין (תרופה)