Abstract
קריאת ספרים לילדים צעירים היא פעילות שכיחה במשפחות בחברה המערבית, והיא מאפשרת לקדם את הכישורים השפתיים, האורייניים והחברתיים של הילדים. מחקר זה בחן את דפוסי האינטראקציה בין אימהות לבין ילדיהן בזמן סיפור בקרב קהילת יוצאי אתיופיה והשווה בין שני אופני סיפור: סיפור מתוך ספר מאויר וסיפור של סיפור עם בעל-פה. העולים מאתיופיה באו מארץ שבה האוריינות היא בעיקר דבורה, ונהוג לספר בה סיפורי עם בעל-פה, בלא להיעזר בספר. עם הגעתם התקשו העולים לתווך לילדיהם חומרים כתובים, ולכן נוצר פער בין-דורי בערוץ האוריינות בין העולים לבין ילדיהם. במחקר השתתפו 40 אימהות ממוצא אתיופי, שמרביתן נולדו באתיופיה, וילדיהן, שגילם הממוצע היה 5.5. האימהות צולמו בביתן בשעה שסיפרו לילדיהן סיפור מתוך ספר מאויר וסיפור עם הזכור להן מילדותן. תוצאות המחקר הראו כי בהשוואה לסיפור בעל-פה, האינטראקציה בעת סיפור מתוך ספר מאויר התאפיינה בשיתוף רב יותר של הילדים ובמתן חיזוקים רבים יותר על תרומתם. לעומת זאת, בעת סיפור בעל-פה, בהעדר ספר להתבונן בו, התקיים קשר עין רב יותר בין האימהות לבין ילדיהן, והן נטו להרחיב, להשתמש בתיאורים ובמבעים מנטליים ובשאלות ברמה גבוהה יותר. להערכתנו, יש לפתח קריאת ספר ובו-בזמן לשמר ולחזק את סיפור סיפורי העם, משום שהם עשויים לסייע להורים להתגבר על הקושי האורייני-תרבותי בעת הסיפור לילדיהם ולחזקם כדמויות מלמדות. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 189-220 |
Number of pages | 32 |
Journal | מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות |
Volume | 52 |
Issue number | 1 |
State | Published - 2017 |
IHP Publications
- ihp
- Discourse analysis
- Jews, Ethiopian -- Eretz Israel
- Jews, Ethiopian -- Israel
- Literacy
- Mother and child
- Preschool children
- Storytelling
- אוריינות
- אימהות וילדיהן
- חקר השיח
- יהודי אתיופיה בישראל ובארץ-ישראל
- ילדים בגיל הרך
- סיפורי עם אתיופיים
- קריאה לילדים