דיסלקסיית קושי באמות קריאה (קבאק)

מחקר זה עוסק באיתורה ותיאורה של דיסלקסיית קבאק, קושי באמות קריאה, לקות קריאה שעד כה לא תוארה בספרות המחקרית. במחקר זה אותרו לראשונה 22 נבדקים קוראי השפה העברית, שהקריאה שלהם היתה רצופה בנדידות, החלפות, השמטות והוספות של אמות קריאה, בשיעור העולה על טעויות הקריאה שלהם באותיות עיצוריות. בנוסף, הם ביצעו טעויות רבות במובהק בקריאת אותיות תנועה מנבדקי ביקורת שאינם בעלי דיסלקסיה. כל העדויות מצביעות על כך שמקורו של הליקוי הוא בפגיעה במסלול הקריאה התת-לקסיקלי. ראשית, משתתפי המחקר ביצעו טעויות קבאק רבות יותר במובהק בקריאת מילות תפל (מטלה המחייבת קריאה במסלול התת-לקסיקלי) מאשר בקריאת מילים קיימות (מטלה שניתן לבצע גם בקריאה דרך המסלול הלקסיקלי). שנית, נמצא קשר הדוק בין הקריאה דרך המסלול התת-לקסיקאלי בדיסלקסיית שטח לבין קבאק: הביצוע של המשתתפים בארבעה מבדקי קבאק המקבילים למבדקי דיסלקסית שטח (קריאת מילות תפל פוטנציוקבאקיות, קריאת מילים פוטנציוקבאקיות, הבנת מילים פוטנציוקבאקיות, והכרעה לקסיקלית של מילים פוטנציוקבאקיות) נמצא תואם לסוג דיסלקסיית השטח שלהם. בחקירה מעמיקה בדבר מאפייניה של דיסלקסיית קבאק, נמצא שיעור טעויות זהה באותיות אהוי בתפקיד עיצורי ותנועתי באמצע ובסוף המילה, ושיעור טעויות אפסי כשאות התנועה הופיעה במיקום הראשון במילה (מיקום שבו אות התנועה מתפקדת תמיד כעיצור). בנוסף, נמצאו מספר אפקטים המשפיעים על שיעור הטעויות של בעלי קושי באמות קריאה: אפקט מספר התנועות במילה – אחוז טעויות הקבאק של המשתתפים היה גבוה יותר ככל שמספר אותיות אהוי במילה גדול יותר, אפקט פוטנציוקבאקיות – ככל שלמילה יותר אפשרויות לקסיקליות ליצירת טעויות קבאק, כך שיעור טעויות הקבאק שביצעו המשתתפים גבוה יותר, ולקסיקליות התגובה – המשתתפים ביצעו יותר טעויות קבאק שיוצרות מילים קיימות מאשר טעויות קבאק המובילות למילות תפל. מאפיינים אלו מספקים עדות נוספת לקיומה של דיסלקסיית קבאק , ומיקומו של הליקוי הגורם לה במסלול הקריאה התת-לקסיקלי. בבדיקת הכתיבה של הנבדקים, נמצא כי דיסלקסיית קבאק אינה מלווה בהכרח בדיסגרפיית קבאק, עובדה המחזקת את קיומם של מודולים נפרדים לקריאה ולכתיבה. (מתוך המאמר)