דוח ניתוח קידומים בסגל הבכיר של אוניברסיטת תל אביב בחתך מגדרי

"באוניברסיטאות בעולם, כמו גם באוניברסיטת תל אביב, יש פערים מגדריים בייצוג בסגל הבכיר. הספרות שחוקרת פערים מגדריים בין חברי סגל באוניברסיטאות מוצאת שהפערים הולכים וגדלים ככל שעולים בדרגות - תופעה שידועה כ״עקומת המספריים״. למשל, בסוף שנת 2020 בקרב חברי הסגל באוניברסיטת תל אביב, 53% מהמרצים היו נשים, בעוד ששיעור הנשים בקרב הסגל הבכיר עמד על,31% ושיעורן מבין הפרופסורים מן המניין היה רק כ־.20% תופעה זו, הידועה בשם ״עקומת המספריים״, עמדה במרכזם של דוחות רבים שעסקו בפערי מגדר באקדמיה הישראלית, וזיהוי הגורמים לה הוא אחד היעדים המרכזיים של דוחות אלו. ישנם גורמים רבים שיכולים להוביל לעקומת המספריים, והטיפול בכל גורם הוא שונה. עם הגורמים הללו נמנים: (i) פערי ייצוג בקבלה (ii) פערים בדרגת הקבלה (iii) פרישת נשים מהסגל הבכיר, מרצון או בשל אי־קבלת קביעות (״צינור דולף״) (iv) קידום איטי של נשים (v) חוסר קידום של חלק מהנשים לדרגות בכירות (״תקרת זכוכית״) (vi) פערים מגדריים בקבלה של אנשי ונשות סגל בדרגות גבוהות (hire senior) (vii) שילוב של פערי ייצוג מגדריים ופערים בתרבות הקידום בין דיסציפלינות שונות (viii) שינוי בזמן של כל אחד מהגורמים שהוזכרו לעיל. מטרת ניתוח העבודה היא לבחון כל אחד מהגורמים הללו כדי לכמת את תרומתם לפערים המגדריים בדרגות הבכירות של הסגל הבכיר. בנוסף, אנו מנתחים את פערי הייצוג המגדרי בתפקידי ניהול בדרגות הביניים (מראשי חוגים ועד לדקנים). התקווה היא שהניתוח המובא במסמך זה יאפשר הבנה טובה יותר של המקור לפערי הייצוג המגדרי ומיקוד הטיפול בגורמים הרלוונטיים." --