Abstract
המאמר מתאר מחקר שבדק את רמת המצוקה הנפשית של עובדים סוציאליים בבתי חולים כלליים המטפלים בנפגעי טרור, ואת הקשר שבין מאפייני החשיפה האישית והמקצועית לטרור, ומאפייני ההכשרה וההדרכה לבין רמת המצוקה. רמת המצוקה הנפשית נמדדה באמצעות שני מדדים - טראומטיזציה משנית ומצוקה נלווית המתבטאת בסימפטומטולוגיה פסיכיאטרית. תשעה אחוזים בלבד מהנבדקים דיווחו על טראומטיזציה משנית, ובמרבית מדדי המצוקה הנלווית שנבדקו, רמת המצוקה של העובדים היתה נמוכה באופן מובהק מהנורמות של האוכלוסייה הישראלית. עוצמת החשיפה המקצועית לנפגעי טרור והוותק בעבודה נמצאו כגורמי סיכון למצוקה. בניגוד להשערת המחקר נמצא שעובדים שקיבלו הדרכה דיווחו על מצוקה גבוהה יותר מאשר עובדים שלא קיבלו הדרכה. לא נמצא הבדל בעוצמת הטראומטיזציה המשנית בין עובדים שהשתתפו במפגשי דיבוב לבין עובדים שלא השתתפו במפגשים אלו. הדיון מפרט את הממצאים בזיקה לספרות המקצועית ולמציאות בישראל
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 163-180 |
| Number of pages | 18 |
| Journal | חברה ורווחה: רבעון לעבודה סוציאלית |
| Volume | 24 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2004 |
IHP Publications
- ihp
- Employees -- Training of
- Industrial welfare
- Psychic trauma
- Secondary traumatic stress
- Social workers
- Stress (Psychology)
- Terrorism
- הדרכת עובדים
- טראומה נפשית
- טראומטיזציה משנית
- לחץ פסיכולוגי
- עובדים סוציאליים
- פיגועי טרור
- שירותי רווחה במקומות עבודה
