בין תודעה לאומית להוויה אזרחית: על הריאליזם הפוליטי של הפלסטינים בישראל

נקודת המוצא של המחקר בספר זה היא הרצון להשתחרר מן ההתייחסות לאזרחים הפלסטינים בישראל על בסיס המושגים שקבעה המדינה ועל סמך נקודת מבטה, המכפיפה אותם לסטטוס קווי המבני וליחסי הכוח שכוננה. מן הראוי שהתחקות אחר עמדותיהם של האזרחים הפלסטינים תתייחס אליהם כאל סובייקט היסטורי השואף להשפיע על תנאי חייו, גם אם רצון זה אינו מתממש. חוסר יכולתן של קבוצות מיעוט להשפיע על תנאי חייהן אינו עניין רצוני, הוא נכפה עליהן על-ידי המדינה, ולפיכך אל לו להתיות להם לרועץ אולשמש נתון עובדתי שהאשמה לגביו מוטלת עליהם. חנה ארנדט טוענת כי בני אדם, גם אם הם חלק מקבוצת מיעוט, חותרים מעצם אנושיותם לשרטט את אופי חייהם. ולכן, דווקא חשיפה הסיבות ו הגורמים לחוסר ההשפעה, בכוח להאניש את הסובייקט הנחקר ולספק מבט ממשי וריאלי על ניסיונותיו להתגבר על המבנה הכולא אותו ומגביל את השפעתו. -- גב הספר