Abstract
מאמר זה יבחן את התופעה של גרסאות מוסוות ויציע דרכים להבנת תפקידו התרבותי והמוסדי של אותו פלח סמוי מן העין של "שוק הנכסים הסמליים", כפי שכינה בורדיה את מנגנון הייצור, ההפצה והשימור של יצירות האמנות. באמצעות סיפורה של ז'אן ד'ארק וגלגוליו בתרבות מנסה הכותבת לברר מהי משמעות החזרה על אותו סיפור שוב ושוב בתרבות לאורך שנים ארוכות; מהם היחסים בין "מקור" לגרסה; מה מגדיר גרסה "רשמית" ומהם גבולותיה של הגרסה המוסווית. המאמר דן בשאלות אלו באמצעות שלושה טקסטים עיקריים: הספר 'מאגוט' (ג'ון פאולס 1985) והסרטים 'הנוסע השמיני 3' (Alien III, דיוויד פינשר 1992) ו'לשבור את הגלים' (פון-טרייר 1996). באיזה מובן אפשר לטעון כי שלוש היצירות הללו הן גרסאות של אותו "מקור" משותף? ויתרה מזאת, באיזה מובן אפשר להבחין בין גרסאות "חוקיות" ל"בלתי חוקיות" במקרה של "ז'אן ד'ארק" - סיפור שזכה לאין-ספור גרסאות ועיבודים במשך חמש מאות שנות קיומו בתרבות? במאמר זה מוצגים קווי מתאר בולטים לכתיבה ההיסטורית של סיפור ז'אן ד'ארק, תוך כדי הדגשת הצנזורה התרבותית שליוותה את "מקור" הסיפור. בהקשר זה דן המאמר ביחסיו של המקור עם הגרסאות הלא רשמיות והמחופשות שלו, שמכונים במאמר הגרסאות המוסוות. הכותבת טוענת כי כתיבתה של ז'אן ד'ארק בתרבות היא במהותה משא ומתן על הענקת לגיטימציה לסיפורה של זאן ד'ארק ולדמותה. במסגרת הליך זה מסומן "המקור" כאובייקט האיווי, כאשר התשוקה למצוא את המקור ולהעניק לו מעמד אוטוריטטיבי היא שמניעה את השרשרת האין-סופית של גרסאות המונפקות לאורך היסטוריה של למעלה מחמש מאות שנה. כפי שמוצג במאמר, ההיסטוריוגרפיה של ז'אן ד'ארק חושפת את הדיאלקטיקה שביחסי מקור וגרסה, כאשר "המקור", במקרה זה, אינו אלא עוד גרסה אחת אפשרית במסורת הגרסאות, והגרסאות המוסוות פועלות על פי חוקיו של "השוק השחור". כלומר, כסוכנותיו הלא-רשמיות של השוק הצרכני הן משקפות נאמנה את חרדותיו ותשוקותיו. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | אדרת לבנימין (קובץ בעריכת זיוה בן פורת) |
| Publisher | הוצאת הקיבוץ המאוחד והמכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר |
| Pages | 2: 308-327 |
| Number of pages | 326 |
| State | Published - 1999 |
IHP Publications
- ihp
- הנוסע השמיני (סרט)
- ז'ן ד'ארק
- לשבר את הגלים (סרט)
- פאולס, ג'ון -- מאגוט