Abstract
המחקר הנוכחי מתמקד במערכת החינוך כסוכן חיברות מרכזי, המשמש באופן מסורתי כלי בידי החברה להנחלת הנרטיב של הזיכרון הקולקטיבי לבני הדור הצעיר. הנחת היסוד של המחקר היא כי מרחב מרכזי שבו מתקיים מאבק לתיקוף הנרטיב הציוני של הזיכרון הקולקטיבי במערכת החינוך הוא כיתת הלימוד בהיסטוריה. הוא בוחן בהקשר זה, את גישותיהן של מורות במערכת החינוך הממלכתית והממלכתית-דתית כלפי הוראת ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. באופן ספציפי, המאמר בודק אם וכיצד נעשה שימוש בצנזורה עצמית בהוראת תולדות הסכסוך. המסגרת התיאורטית שעליה מתבסס המחקר נוגעת לתהליכים פסיכולוגיים-חברתיים כלליים המאפיינים חברות הנתונות בסכסוכים בלתי נשלטים ובאופן שבו הם משתקפים במערכת החינוך, בעוד המחקר עצמו מתמקד במערכת החינוך הישראלית כמקרה מבחן של חברה המצויה בסכסוך בלתי נשלט.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 67-99 |
| Number of pages | 33 |
| Journal | עיונים בחינוך:כתב עת לעיון ומחקר בחינוך |
| Volume | 17-19 |
| State | Published - 2019 |
IHP Publications
- ihp
- Arab-Israeli conflict -- Psychological aspects
- Arab-Israeli conflict -- Social aspects
- Arab-Israeli conflict -- Study and teaching
- Censorship
- Collective memory
- Education -- Israel -- Administration
- History -- Study and teaching
- Mediated learning experience
- Narration (Rhetoric)
- Teachers