Abstract
היסטוריונים לרוב נוהגים לבחון את חצר המלוכה בוורסאי כמקור של טעם ואסתטיקה, או לחקור את מערכות היחסים שהתקיימו בין יושבי החצר. עודד רבינוביץ' מתבונן בוורסאי מזווית אחרת ובודק את האופן שבו בני משפחת פרו (Perrault), אנשי ספרות ומדע מהמאה השבע-עשרה, הצליחו לנכס לעצמם סמלים ומשאבים של החצר כחלק מהאסטרטגיה המשפחתית שלהם. הם הפכו את ורסאי למעין "מוסד משפחתי", קירבו את המלך לואי הארבעה-עשר ואת ארמונו אל קהלים חדשים ובכך תרמו לעיצוב הדימוי של ורסאי. רשתות משפחתיות, ולא רק "מכונת התעמולה" של המונארכיה, מילאו תפקיד מהותי בפוליטיקה התרבותית של צרפת באותה תקופה. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 34-45 |
Number of pages | 12 |
Journal | זמנים: רבעון להיסטוריה |
Volume | 132 |
State | Published - 2015 |
IHP Publications
- ihp
- France -- Civilization
- France -- History
- Palaces