בין הסימבולי לסמיוטי במחקריו של דן מירון

המחבר מתאר שני משלבים או תתי-זרמים בביקורת הספרות של דן מירון. במשלב הסימבולי של ביקורת הספרות שלו, מירון מתאר את היצירה כ"מערכת תמאטית-פואטית הדוקה, מתואמת בכל חלקיה, מצרפת עולם, תמה, תבניות שיר, רטוריקה, סגנון ופרוזודיה תואמים ומתחייבים אלה מאלה". לעומת זאת, המשלב הסמיוטי מתאפיין ב"פריצת הסדר הסימבולי והפסיכולוגי" ובעמידה על משמעותם התרבותית של "התנזלותו" של הדימוי העצמי של האני, ערעור ההבחנה בין שולי למרכזי ועוד. לטענת המחבר, הבו-זמניות של שני הזרמים משקפת את מחויבותו של מירון לאפיון היסטוריוגרפי של המפנה ההפוסט-מודרני בספרות העברית. (מתוך המאמר)