בין הזכות לאמת לאונס במרמה

מחברת המאמר כותבת על התפתחויות במשפט הפלילי בהקשר של המשפט הבינלאומי ובהקשר של תהליכים היסטוריים בינלאומיים בכלל. מאמרה מתמקד בעליית הזכות לאמת במשפט בשני העשורים האחרונים בעיני בתי דין מדינתיים ובינלאומיים. בילסקי מצביעה על תהליכים בו-זמניים שבהם - בצד עליית הזכות לאמת במישור הבינלאומי - הלכה והתרחבה גם העברה של אונס במרמה במישור הלאומי. הזכות לאמת נולדה בעיקר במדינות דרום-אמריקה עם המעבר ממשטרים דיקטטוריים למשטרים דמוקרטיים, ונעשה בה שימוש גם במדינות אחרות במסגרת הליכים של צדק מעברי וצדק מאחה. בד בבד עלתה ההכרה בחשיבות זכותו של הקרבן לדעת את האמת באשר למה שנגרם לו או לאהוביו. לכאורה אומצה זכות זו גם על ידי המשפט הפלילי, בתהליכים שעל פני הדברים התרחשו באופן נפרד, אולם התפתחויות שהוצגו כמענה על צרכים של אוכלוסיות וקבוצות חלשות - דוגמת נשים או קרבנות של משטרים דיקטטוריים - למעשה אפשרו לגורמים דוגמת התביעה או השופטים לאגור כוח רב יותר.