Abstract
לאורך מרבית ההיסטוריה האנושית, מגפות היו תופעה שכיחה. האדם ידע שתפרוץ מגפה רק לא ידע מתי ובאיזו עוצמה? המאמר מתחקה אחר אופני החשיבה על מגפות במזרח התיכון האסלאמי, מימי הביניים ועד המהפכה המיקרוביולוגית בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. במאמר מוצגות דרכי המשגה שונות, תוך השוואה בין קהילות מוסלמיות ללא-מוסלמיות במזרח התיכון ובין המזרח התיכון לאירופה ממספר היבטים: דת, הלכה ומוסר; מדע ורפואה; מנהל ומשילוּת; חברה. הדיון מוביל לשלוש מסקנות. האחת – תפיסה מקובלת, שמייחסת לתושבי המזרח התיכון הטרום-מודרני השלמה ושאננות ביחס למגפות, אינה נכונה היסטורית מאחר שהיו קיימים במזרח התיכון הטרום-מודרני ידע רפואי ומנהל רפואי. המסקנה השנייה היא שיש דמיון בההתמודדות של קהילות דתיות שונות עם מגפות, אם כי לאף אחת מהן לא היו ידע מיוחד או פרקטיקה יעילה במיוחד. זאת בניגוד לטענה מקובלת, שלפיה היו קיימים הבדלים משמעותיים בין אירופה למזרח התיכון בהתמודדות עם מגפות, וכי הדת היא הגורם להבדלים. המסקנה השלישית היא שיש בעקבות התפרצות הקורונה לתת מענה יעיל למגפה המחייב חשיבה עליה כתופעה רב-שכבתית ולא רק כעניין רפואי, זוהי מסגרת החשיבה הבסיסית במזרח התיכון הטרום-מודרני. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Journal | אקולוגיה וסביבה |
| State | Published - 2020 |
IHP Publications
- ihp
- Epidemics
- Islam
- Islamic Empire
- Medicine -- History
- Medicine -- Religious aspects
- Middle East -- History -- 1517-
- Muslims