אלג'יריה: מאבק ללא הכרעה?

המחקר דן בהיבטיו השונים של המשבר האלים העובר על החברה ועל המדינה האלג'יראית והמשקף, במידה קיצונית אולי, את המשבר שבו מתחבט העולם הערבי בשנים האחרונות. המשבר באלג'יריה, הוא מסביר, נובע מהפער החריף שהתגלע בתקופה שלאחר מלחמת עצמאות קשה (1962-1954), בין התקווה לעידן טוב יותר לבין השבר הכלכלי והחברתי, שארע והחמיר בתקופה הפוסט-קולוניאלית. שני צדדים - אליטה מתמערבת בעלת אוריינטציה לאומית, ואליט-נגד, שצמחה משכבות מנוכרות שלא נהנו מפירות המודרניזציה ולא ממשאבי השלטון - נאבקות זו בזו לא רק על השליטה במדינה, אלא גם על קביעת פניה התרבותיים והחברתיים. חומרת המאבק ותוצאותיו ההרסניות משקפות את השוני החד באופיין של כל אחת מהחלופות הניצבות בפני אלג'יריה. מצד אחד, נאבק משטר צבאי נוקשה ואכזרי הנחוש לשמר את הפריבילגיות של אליטה שלטונית מסואבת וכושלת. מן הצד האחר נאבקת תנועה אסלאמית, ששוליה הקיצוניים מאיימים להוליד משטר אכזרי, בעוד אגפה הפרגמטי יותר גם הוא אינו מבטיח דמוקרטיה וספר אף אם ביכולתו להציע פתרון אמיתי לבעיותיה של המדינה. ד"ר ליטבק סוקר את שורשי המשבר באלג'יריה, את הכוחות הפוליטיים המרכזיים הפועלים כיום במדינה ואת גישתם לפתרון המשבר, ודן בשאלה מדוע לא הוכרע המאבק למרות שחלפו כשש שנות אלימות קשה מאז פריצתו. תוך דיון בשאלה זו, הוא עומד על כושר עמידותו של המשטר מול המתקפה האסלאמיסטית האלימה, ובוחן באורח השוואתי את הארועים באיראן, שם קרס המשטר במהירות מול לחץ המהפכה האסלאמית. את מחקרו הוא מסיים במתן הסבר לאכזריות הרבה המלווה את המאבק והמשקפת את עומק השבר ואת הקושי לאחותו, בין השאר עקב היעדר כללי משכק מקובלים על שני הצדדים שיאפשרו לצד המפסיד מוצא כלשהו ודרך להמשיך את פעילותו. התוצאה היא "משחק סכום אפס" והידרדרות הסכסוך למאבק של חיים ומוות, מאבק שבו מקדשת מטרת ההישרדות את כל האמצעים.