Abstract
מאמר זה עוסק בהכרעתן של שלוש ערכאות שיפוטיות בנוגע לזכותה של אם גרושה להגר ללונדון עם בנה למרות התנגדותו של האב. המאמר מנתח את ההכרעות השונות בכלים סוציו-משפטיים. הוא מתמקד בשני היבטים הנוגעים להכרעות בדבר משמורת ילדים. האחד - האופן שבו הכרעות אלה מושפעות מתפיסות תרבותיות עמוקות בנוגע להורות בכלל ולאימהות בפרט. השני - המידה והצורה שבהן הכרעות בנוגע למשמורת ילדים, המתמקדות במושג 'טובת הילד', נשענות על תפיסות של מומחים טיפוליים שונים, הפועלים אלצדם של בתי-המשפט. ניתוח פסקי-הדין מלמד שלמרות ההבדלים ביניהם, שלושת פסקי-הדין מתבססים על תפיסה שמרנית בנוגע לתפקידה של האישה במשפחה ובחברה. המאמר מבליט את הפער בין הנוכחות התרבותית העמוקה של הבניות מגדריות של תפקידים הוריים ושל ההבנות בנוגע לטובת הילד, לבין העדר התייחסות כמעט מוחלט הן לידע סוציולוגי הנוגע למשפחה בעידן העכשווי, והן לשיח הפמיניסטי העוסק בדילמות המתעוררות בעקבות הצורך להכריע עם מי והיכן יחיו הילדים לאחר גירושי הוריהם
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 311-340 |
| Number of pages | 30 |
| Journal | סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית |
| Volume | 5 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2003 |
IHP Publications
- ihp
- Children of divorced parents
- Custody of children
- Joint custody of children
- Law and socialism
- Mothers
- Parent and child (Law)
- Parents
- Sex
- Verdicts
- אימהות
- הורים
- טובת הילד
- ילדים להורים גרושים ופרודים
- מגדר
- משמורת ילדים (משפט)
- משפט וחברה
- פסקי דין