Abstract
היקף האחריות של הגורמים המכונים "שומרי סף", ובהם רואי חשבון, חתמים ועורכי דין, מהווה אחת מן הסוגיות המרכזיות ברגולציה של שוק ההון. קיימת הסכמה רחבה כי משטר גילוי אפקטיבי מחייב כי לשומרי הסף יהיו תמריצים נאותים לפיקוח על לקוחותיהם, אך הדעות חלוקות בדבר הדרך הראויה להתערבות בשוק. למאמר זה שתי מטרות. ראשית, המאמר מנתח בהרחבה את מערך השיקולים הרלוונטיים לעיצוב משטר אחריות שומרי סף, תוך התמקדות באחריות האזרחית של שומרי סף בישראל. במסגרת זו, המאמר מציג את ההצדקה להתערבות משפטית, מנתח את הבחירה בין הטלת אחריות לרגולציה של שומרי סף ודן בשיקולים המנחים לבחירת הסטנדרד הראוי לשם הטלת אחריות. שנית, המאמר בוחן באורח ביקורתי את משטר האחריות האזרחית של שומרי הסף לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968. המאמר מצביע על פער בעייתי בהיקף האחריות להטעיית ציבור המשקיעים: החוק מאמץ סטנדרד אחריות מחמיר ביחס לגורמים אשר צירפו חוות דעת למסמכי הגילוי של החברה, אך מתעלם מאחריותם של גורמים נוספים אשר תרמו להטעיית המשקיעים מבלי שתרומתם תבוא לידי ביטוי במסמכי הגילוי. המאמר טוען כי יש לאמץ כלל המטיל אחריות על כל מי שתרם במודע להטעיית המשקיעים, וזאת בין אם צירף חוות דעת מטעמו למסמכי הגילוי ובין אם לאו.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 11-54 |
Number of pages | 44 |
Journal | משפט ועסקים |
Volume | 5 |
State | Published - 2006 |
IHP Publications
- ihp
- Capital market
- Class actions (Civil procedure)
- Deception
- Investments
- Law and economics
- Responsibility
- Securities -- Israel
- אחריות
- הטעיה
- השקעות ומשקיעים
- חוק ניירות ערך, התשכ"ח- 1968
- כלכלה ומשפט
- שוק ההון
- תביעות ייצוגיות (משפט)