אופציות למנהלים בשוק הון עם בעלות מרוכזת: הערכה מחודשת ודיון במקרה הישראלי

המאמר מציע ראיה שונה מהמקובלת לתגמול מוטה מניות, כדוגמת אופציות. הספרות הענפה בתחום משקיפה על העובד מקבל התגמול כנציג שהפירמה רוצה להדק את המוטיבציה שלו לעבוד כראוי. לפי גישה זו התגמול הינו תחליף לאמצעי בקרה אחרים על העובד מקבל התגמול. במאמר זה, לעומת זאת, מוצג העובד מקבל האופציות כמי שמבצע בקרה על אורגנים אחרים בארגון, והתגמול מוטה המניות מתמרץ אותו למטרה זו. בפרט, מתמקדת הרשימה בתמרוץ נושאי משרה בכירים בחברה שיש לה בעל שליטה לפעול לטובת בעלי מניות מן המיעוט. תגמול מוטה מניות הופך את נושא המשרה לשותף לעמדתם של בעלי המניות מן הציבור ומן המיעוט, ומקל על בעית הנציג שבין בעל השליטה לבעלי המניות מן המיעוט. התקשורת בין אותו נושא משרה לבין גורמים שמחוץ לחברה, כדוגמת המשקיעים המוסדיים, הופכת לפיכך לאמינה יותר, ומאפשרת לחברה, ואף לבעל השליטה בה, לקדם את האינטרסים שלהם. לתגמול מוטה מניות איפה תכונה של "בקרה-הופכית". היינו, גם לעובד שהבקרה עליו טובה ראוי לעיתים לתת תגמול שכזה משום שאותו עובד עשוי לקיים משימה של בקרה על האחראי עליו. תיאוריה זו משתרעת גם מעבר לגבולות הרשימה והיא שופכת אור על תופעות שאין להם הסבר כדוגמת ריבוי השימוש בתגמול מן הסוג הנדון בחברות הי טק, ולעיתים תגמול מסיבי שכזה עד לאחרון העובדים בתאגידים מסוימים (תקציר מתוך המאמר).