Abstract
המחקר מתמקד בחוויית העקירה הכפויה של מתנחלי רצועת עזה וצפון השומרון. על בסיס ראיונות פתוחים ושאלונים מובנים עם עקורים, נמדדו בקרב העקורים תופעות פוסט-טראומטיות של אבל על מקומות המוצא שלהם בהתנחלות. אלו לוו גם בחוסר מסוגלות לגבש לעצמם תחושת שייכות למקום חדש. תחושת האבל מועצמת מאוד על ידי תחושת הנבגדות של המתנחלים הן מהמנהיגות הלאומית, הן מהתקשורת ומחלקים בציבור הישראלי. במידת מה שוררת תחושת הנבגדות בקרב חלק מהם גם לגבי מנהיגות המתנחלים עצמם. ככל שתחושת הנבגדות היתה גבוהה יותר, נמצאו יותר סימפטומים פוסט-טראומטיים. המסקנה העיקרית מהמחקר היא שמפונים זקוקים להכנה פסיכולוגית לפני ובמשך תהליך ההתפנות, ועליהם להשתכנע שהפינוי הוא כורח שנוצר למען מטרה נעלה. כמו כן עולה מהמחקר כי חשוב להציב בפני העקורים אתגרים חדשים שיקנו להם תחושת משמעות וחיוניות. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 41-69 |
| Number of pages | 29 |
| Journal | סוגיות חברתיות בישראל: כתב עת לנושאי חברה |
| Volume | 11 |
| State | Published - 2011 |
IHP Publications
- ihp
- Evacuation of civilians -- Israel
- Forced migration -- Gaza Strip -- Gush Katif
- Forced migration -- Israel
- Forced migration -- Israel -- Psychological aspects
- Mourning customs
- Post-traumatic stress disorder
- Samaria (Region) (West Bank)
- אבלות
- ההתנתקות מחבל עזה
- פינוי יישובים -- היבטים פסיכולוגיים
- פינוי יישובים מהשטחים המוחזקים
- שומרון (אזור)
- תסמונת פוסט-טראומטית