"אבד תאבדון את כל המקומות": הפולמוס על חובת השמדת עבודה זרה בספרות התנאית

Research output: Contribution to journalArticle

Abstract

האל המקראי הוא אל קנא, וקנאותו מתבטאת בראש ובראשונה בחוסר נכונות לסבול את נוכחותם של אלים אחרים וצלמיהם, וכן בדרישה, המופיעה במקומות שונים במקרא, לקנאות את קנאתו ולהעביר גילולים מן הארץ. משנת עבודה זרה לעומת זאת מציגה תמונה שונה לגמרי, שבה חובת השמדת עבודה זרה מומרת בחובת הרחקה ובאיסור הנאה ממנה. חוקרים שונים ביקשו לעמוד על שורשי הפער העמוק בין האתוס המקראי (הנמשך גם בימי הבית השני) והאתוס והתנאי: יש הרואים בכך ויתור הנובע מחולשה פוליטית גרידא, או מהלך כלכלי, שעניינו לאפשר חיי מסחר תקינים, ואילו אחרים רואים בכך מהלך אידאולוגי עמוק יותר שנועד לאפשר "קיום-ביחד עם האויב", ואף הכרה תאולוגית בכך שאין כל טעם בהשמדה שאינה מלווה בשינוי תודעתי של העובדים עצמם. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)91-115
Number of pages25
Journalראשית עיונים ביהדות
Volume1
StatePublished - 2009

IHP Publications

  • ihp
  • Idolatry in the Bible
  • Mishnah -- Avodah Zarah
  • Sifrei -- Numbers
  • מכילתא לדברים
  • משנה. עבודה זרה
  • ספרי (מדרש הלכה על ספר במדבר)
  • עבודה זרה במקרא

Cite this